רש"י על קידושין ע״ה

1 כל שאתה נושא בתו - לכהן קאמר ולקמן מפרש:

2 מצרי שני איכא בינייהו - לתנא קמא כל מצרי סתם האסור בקהל קאמר ואפילו שני ומיהו שלישי לאו מצרי קרי ליה דישראל מעליא הוא:

3 מכהן גדול באלמנה - שמצינו שמחללה בביאתו כדילפינן לה לקמן קידושין דף עז. מלא יחלל שני חילולין במשמע מדלא כתיב לא יחל אחד לה ואחד לזרעו ופוסל את אשה בביאתו:

4 אף כל כו' - ומצרי שני ביאתו בעבירה הוי:

5 גר עמוני ומואבי איכא בינייהו - לרבי יוסי פוסל דהא יש מזרעו שהוא פסול שהזכרים אסורים איסור עולם ולרבי שמעון הואיל ובתו כשרה דעמוני ולא עמונית אלמנתו נמי כשרה:

6 מה כהן גדול באלמנה שזרעו ממנה פסול - חלל:

7 אלמנת עיסה - בכתובות דף יד. מפרש אלמנת ספק חלל שהיתה מעורבת בספקות בעלה היה ספק והיא באה מכחו דהויא לה ספק ספיקא:

8 למעוטי אלמנת עיסה - דהואיל דאי אתה נושא בתו שמא חלל היה ותנן לקמן קידושין עז. בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם אי אתה נושא אלמנתו:

9 ספק ספיקא - בעלה היה ספק והיא באה מכחו להיפסל:

10 הלל שונה - משנה אחת בברייתא עשרה יוחסין כו' וכל האסורין שבהם מותרין לבא זה בזה:

11 ארוסה שעיברה - ואין ידוע אם מארוס אם מאיש אחר:

12 הולד שתוקי - שמא מארוס וכשר שמא מאחר ופסול:

13 ורב אמר הולד ממזר - ודאי דאמרינן מרובא דעלמא הוא והכל פסולין אצלה אלמא לרב ספק כודאי משוי ליה כתנא קמא דאמר ספיקן בודאן מותר:

14 דאי איתמר בהא - גבי שתוקי דמתניתין הבא מן הפנויה:

15 בההוא קאמר רב - הלכה כרבי אליעזר דאסור בממזרת משום דרובא הוי כשרים אצלה והא דאסור בבת ישראל משום דשתוקי הוא:

16 מדין כהונה - אם היה הארוס כהן:

17 מי ידעינן אבוה מנו - דניפוק נכסי משאר יורשי של הארוס וניתיב להאי:

18 דתפיס - נכסי הארוס משמת ואמר אבי היה ואשמעינן שמואל דמפקינן להו מיניה:

19 הכי גרסינן תניא וכן רבי אלעזר אומר כו':

20 עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות - לפי שנתיישנו בישראל ונראין כישראל ואסור בפסולות לקהל שמא יאמרו ישראל נשא פסולה:

21 התם - גבי גר וממזרת:

22 גר ישן - והרואה אינו מכירו לפנים דסבור שהוא ישראל הבא מישראלית:

23 והממזרת חדשה - כלומר ידועה וניכרת לממזרת:

24 אמרי ישראל נסיב ממזרת - הרואה אומר ישראל נושא ממזרת:

25 אידי ואידי כהדדי הוא - ואי גרים ישנים הם המחזיקין את זה בכשרות מחזיקין גם את זו בכשרות:

26 ר' אלעזר - דאמר כותי לא ישא כותית סבר לה כר' ישמעאל כו' לא איתפרש היכא איתמר לא במשנה ולא בברייתא אלא משמעתא דר' יוחנן ור' יהושע בן לוי דאמרי לקמן שלש מחלוקות בדבר:

27 גירי אריות הן - והרי הן כשאר עובדי כוכבים שנשאו בנות ישראל:

28 ור' ישמעאל סבר לה כר' עקיבא כו' - דהא חייבי לאוין הן הילכך כותי לא ישא כותית דתרוייהו ספיקי ממזרים הם דיש לומר בכל אחד מהם הוא בא מישראלית הנישאת לעובד כוכבים והרי הוא ממזר וזו באה מכותי וכותית מעולם אי נמי איפכא:

29 אלמנה וגרושה - ושבה אל בית אביה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה שיש לו קידושין הוא דאינו פוסלה בביאתו מלשוב:

30 השתא ממזר הוי - הולד:

31 מיפסיל בביאה מיבעיא - ולמה לי האי קרא אלא אין הולד ממזר ס"ל ואע"ג דלא תפסי ליה בה קידושין והא דתנן לעיל קידושין דף סו: כל שאין לה עליו קידושין הולד ממזר דוקא ביש לה ולו קידושין ע"י אחרים דומיא דאשת אב דכתיב לא יבא ממזר גביה:

32 אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות - שב"ש אומרים צרת ערוה מתיבמת וב"ה אוסרים ליבם אלא תינשא לשוק בלא חליצה בפ"ק דיבמות דף יג.:

33 מודים זה לזה שאין ממזר כו' - ובני העושים כב"ש ממזרים לב"ה הן דהוו להו בני אשת אח שלא במקום מצוה שהיא בכרת אבל בני העושים כבית הלל לב"ש אין ממזרים לפי שהן בני חייבי לאוין שנשאת יבמה לשוק בלא חליצה:

34 שלש מחלוקות בדבר - בכותים וכהנים האמורים בקרא שנטמעו בהם:

35 כדכתיב ויעשו להם מקצותם כהני במות - בספר מלכים ב יז גבי כותיים בגלות סנחריב שהגלה השבטים בימי הושע בן אלה:

36 מן הקוצים - לשון קוץ שהיא פסולה. ל"א מוקצין הן מן העם לפסול: